הגדרות נגישות

ההגדרות משנות רק את התצוגה במכשיר הזה, ונשמרות לביקור הבא. את הכפתור אפשר לגרור למקום אחר במסך. קיצור מקלדת לפתיחה: Alt+A

הצהרת נגישות

התחלתם למלא בקשה להצעת מחיר.

להמשיך (שלב )
תכנון

עיגון אבן: סוגי עוגנים, נירוסטה 304 או 316, קיר רקע ובחירה הנדסית

לכל אבן בחזית יש שני חיבורים: לעוגן שלה, ומהעוגן אל הקיר. איך בוחרים כל אחד מהם, מאיזו נירוסטה, ואיך בודקים באתר שהם מחזיקים.

בעמוד הזה (9)

התשובה בקצרה

עיגון אבן הוא שני חיבורים: האבן מתחברת לעוגן או לתושבת, והתושבת מתחברת לקיר הרקע. באבן משתמשים בפינים בשפה, בחריץ קרף, בעוגן Undercut בגב האבן או בעוגן שנוצק בקדח בקיר. סוג הקיר קובע איזה עוגן יחזיק בו, הסביבה קובעת את סוג הנירוסטה, ובדיקות שליפה באתר, לפי המפרט של המהנדס, מראות אם זה עובד בפועל. בחזית אבן גבוהה, כל עוגן מחושב בנפרד, ולא נבחר מטבלת קטלוג. [פרשנות]

מה מחזיק אבן על הקיר?

שני חיבורים. הראשון בין האבן לעוגן שלה: פין שנכנס לקדח בשפה, חריץ לאורך השפה, או עוגן שננעל בגב האבן. השני בין העוגן, או התושבת שהוא יושב עליה, לבין קיר הרקע. כל חיבור נכשל אחרת, ולכן בודקים כל אחד בנפרד.

פרט 14.03 בתקנות התכנון והבנייה מחייב להתקין חיפוי לפי תקן ישראלי כשיש תקן לסוג החיפוי, וכשאין, להתקין אותו כך שלא ייפול ושלא יסכן את הבניין, את השוהים בו ואת הסביבה [מקור 1] . באבן טבעית בקיבוע יבש, התקן הוא ת”י 2378 חלק 3: האבן מחוברת לקיר הרקע באמצעים מכניים בלבד, עם חלל מאוורר או לא מאוורר מאחוריה, בקירות פנים וחוץ [מקור 2] . המדריך הזה עוסק בעיקר בשיטה הזו. על ההבדלים בין השיטות: חיפוי יבש או רטוב?.

אילו עוגנים יש לאבן?

ארבע משפחות עיקריות. הן נבדלות בנקודה שבה האבן נאחזת, וזה משנה את עובי האבן הנדרש, את הגמישות בהתקנה ואת האפשרות להחליף אבן בודדת.

משפחות עוגנים לחיפוי אבן
איפה האבן נאחזתאיך זה מתחבר לקירדוגמה ממסמכי יצרן
פין ותושבתפין נירוסטה בקדח בשפת האבןתושבת מתכווננת שמעוגנת לקיר בבורג עיגון או בפס יצוקתושבות מסוג BA או DT, למרחק של 60 עד 300 מ”מ מהקיר [מקור 7]
עוגן יציקהפין בשפת האבןהעוגן נוצק במלט בתוך קדח רחב בקירעוגני UMA, למרחק של עד 300 מ”מ מהקיר [מקור 6]
קרף (Kerf)חריץ לאורך השפה העליונה והתחתונהפרופיל אופקי על תת מבנהחריץ ברוחב 5 מ”מ ובעומק 20 מ”מ, שנתלה על מסילה אופקית [מקור 9]
Undercutשרוול שננעל בקדח מורחב בגב האבןתפסנים על פרופילים של תת מבנהKEIL KH, שרוול נירוסטה עם הברגה M6 [מקור 5]

דוגמאות של יצרנים, להמחשה בלבד. כל מערכת מתוכננת לפי המסמכים הטכניים שלה.

פינים ותושבות הם הדרך הוותיקה. התושבת מתכווננת בשלושה כיוונים, ולכן היא סוגרת את הסטיות של השלד. אצל HALFEN, למשל, יש תושבות נושאות שמעבירות את המשקל ואת הרוח, ותושבת מסוג אחר, DH, שמעבירה רק כוח אופקי של לחיצה ומשיכה [מקור 7] . אותה חלוקה קיימת בעוגני היציקה: UMA נושא עומס אנכי ואופקי, ואילו עוגן UHA הוא עוגן ריסון לכוחות אופקיים, בעיקר בשוליים ובפינות [מקור 6] . ההבחנה בין עוגן נושא לעוגן ריסון היא הבסיס של כל תכנון עיגון.

קרף מתאים כשרוצים להתקין ולהחליף אבן בודדת בלי לפרק את השכנות. במערכת של יצרן אחד, היצרן מציין שכל לוח מותקן ומוסר בנפרד, ושהמשקל של המערכת הוא 54 ק”ג למ”ר באבן בעובי 20 מ”מ. באבן בעובי 30 מ”מ המשקל הוא 80 ק”ג למ”ר [מקור 9] . הנתונים האלה שייכים למערכת הזו בלבד.

Undercut משאיר את העוגן מוסתר לגמרי. הקדח בגב האבן מורחב בתחתית, והשרוול ננעל בו בצורה מבוקרת, כך שהחיבור הוא צורני ולא חיכוך [מקור 5] . אישור ETA-06/0253 קובע תנאים קשיחים: האבן מופיעה ברשימה שבאישור, היא לפי EN 1469 ובלי סדקים, ואת הגיאומטריה של הקדח בודקים ומתעדים באחוז אחד מהקידוחים. קדח שהופסק באמצע מחליפים בקדח חדש, במרחק של פי שניים מעומק הקדח שננטש לפחות [מקור 5] .

קיר הרקע קובע את העוגן

עוגן שמחזיק היטב בבטון לא בהכרח מחזיק בבלוק. גם היצרנים מגדירים את זה: הצהרת הביצועים של עוגני UMA מציינת שימוש בבטון מדרגה C12/15 לפחות, ובבנייה שחוזקה 12 N/mm² לפחות [מקור 8] .

בהרצאה של חברת אדיט משנת 2018 מופיעים כמה נתונים מהשטח הישראלי. אלה נתונים ממקור משני, ועוד לא בדקנו אותם מול הנוסח העדכני של התקן [לאמת: מקור משני]:

  • בבלוק בטון חלול, עוגן ניילון מחזיק רק כשהוא חודר 5 עד 8 ס”מ לתוך הבלוק. חדירה עמוקה יותר מכניסה אותו לחלל, ושם הוא לא נפתח כמו שצריך [מקור 4] .
  • בבלוק תאי (איטונג) עומק החדירה הוא 8 ס”מ לפחות, ובבלוק פומיס בצפיפות נמוכה עוגנים עלולים לא לעבור את בדיקת השליפה בכלל [מקור 4] .
  • בקיבוע יבש לפי ת”י 2378 חלק 3, העוגנים מחושבים במקדם ביטחון 4 ומתחברים לבטון או לפלדה בלבד [מקור 4] .

המשמעות המעשית: בקיר בלוקים בחזית אבן יבשה, העיגון עובר בדרך כלל לקורות ולתקרות הבטון, או לתת מבנה מפלדה שמגשר ביניהן [פרשנות, לאישור ברק]. איך זה נראה בתכנון: תכנון עיגון ותת מבנה.

איזה תקן חל על העוגן בבטון עצמו? לפי אותה הרצאה, בשנת 2018 לא היה בישראל תקן לעיגון, והשתמשו במסמך האירופי ETAG 001 [מקור 4] [לאמת: מה המצב היום]. לפי EOTA, הדוח הטכני TR 029 לתכן עוגנים מודבקים הוחלף בתקן EN 1992-4:2018 [מקור 12] . בפועל, עוגן בבטון מתכננים לפי מסמך ETA של העוגן הספציפי [לאמת: ברק].

נירוסטה 304 או 316?

ההבדל הוא מוליבדן. לפי IMOA, תוספת המוליבדן בסוג 316 ובסוג 316L משפרת את העמידות במלחי כלוריד, מהים וממלחי הפשרה. אותו מקור מזהיר ששטחים מוגנים מגשם מסוכנים יותר משטחים חשופים: הם צוברים את אותם מזהמים, ואין גשם שישטוף אותם [מקור 10] . מאחורי לוח חיפוי, בחלל, זה בדיוק המצב [פרשנות, לאישור ברק].

כמה רחוק מהים צריך 316? כאן המקורות לא מסכימים:

  • לפי ההרצאה של אדיט, בקיבוע יבש לפי ת”י 2378 חלק 3, העוגנים יהיו מנירוסטה 316 בסביבה ימית עד 500 מ’ מהים או בסביבה מזוהמת, ומנירוסטה 304 בשאר המקומות [מקור 4] .
  • באותה הרצאה, לפי ת”י 1872 חלק 2 לאבן מלאכותית, המרחק הוא 1,000 מ’ מהים [מקור 4] .

שני הנתונים ממקור משני, והתקנים עצמם הם המקור המחייב [לאמת: ברק, מול ת”י 2378 חלק 3 ות”י 1872 חלק 2]. את החומר קובע המהנדס לכל פרויקט, לפי המרחק מהים, הכיוון לרוח מהים והזיהום באזור [פרשנות, לאישור ברק].

ומה כתוב על העוגנים עצמם? העוגן KEIL KH שבאישור ETA-06/0253 עשוי מנירוסטה בדרגה 1.4401 או בדרגה 1.4404 [מקור 5] . בשמות האמריקאיים אלה סוג 316 וסוג 316L [מקור 11] . ותושבות HALFEN מגיעות בדרגות A4 או A2, לבחירה לפי הסביבה [מקור 7] .

נקודה אחרונה בנושא: כשעוגן נירוסטה פוגש פרופיל אלומיניום, יש סיכון לקורוזיה גלוונית באלומיניום. לפי BRANZ, הסיכון גדל כשלחות נלכדת לאורך זמן בנקודת המגע, ובסביבה ימית מלח מגביר אותו. בורג נירוסטה קטן בפרופיל אלומיניום גדול הוא מצב מתון יותר, ומפרידים בין המתכות בדיסקיות או במרווחים שאינם מוליכים [מקור 13] . ההשוואה בין תת מבנה מאלומיניום לתת מבנה מפלדה: אלומיניום או פלדה?.

מה העוגן צריך לשאת?

שני סוגי כוחות, בכיוונים שונים. המשקל של האבן פועל כלפי מטה, והעוגנים הנושאים מעבירים אותו לקיר. הרוח פועלת בניצב לחזית, פעם לחיצה ופעם יניקה, וכל העוגנים משתתפים בה, גם עוגני הריסון. ת”י 414 (2023) חל במפורש גם על אלמנטים שמחוברים למבנה [מקור 14] , ולכן עומס הרוח על כל אבן מחושב לפי התקן, לפי הגובה והמיקום שלה בחזית. מה השתנה בתקן ולמה הפינות מקבלות יחס מיוחד: עומסי רוח על חיפוי לפי ת”י 414.

כדי להבין את סדר הגודל של המשקל, הנה הנתון של אחת המערכות שהזכרנו: 54 ק”ג למ”ר באבן של 20 מ”מ, כולל רכיבי המערכת. באבן של 30 מ”מ המשקל הוא 80 ק”ג למ”ר [מקור 9] . בחזית של כמה מאות מ”ר, זה עשרות טונות שעוברים דרך העוגנים לקיר. משקל של מערכת אחרת, או של אבן אחרת, מחשבים מחדש.

החישוב בודק כל חוליה בשרשרת [פרשנות, לאישור ברק]:

  1. האבן סביב העוגן: שהיא לא נשברת בשפה או סביב הקדח.
  2. העוגן או הפין עצמו: כפיפה וגזירה.
  3. התושבת או הפרופיל: כפיפה ושקיעה, כולל המרחק מהקיר.
  4. העוגן בקיר: שליפה, גזירה ומרחק מהשפה של הבטון.

עיגון בשיטות האחרות

גם כשהאבן לא תלויה יבש, יש בה עוגנים. בהרצאה של אדיט מופיעים הנתונים האלה לכל שיטה. כולם ממקור משני, ועוד לא בדקנו אותם מול הנוסח העדכני של התקנים [לאמת: מקור משני, מול נוסח התקן]:

  • קיבוע רטוב (ת”י 2378 חלק 2). העומס המינימלי בכשל הוא 150 ק”ג לעוגן, ולמ”ר 450 ק”ג. את עוגני הרשת עושים מפלדה בגלוון חם או מנירוסטה 316, ולפי אותה הרצאה נירוסטה לא מחויבת בתקן הזה [מקור 4] .
  • הדבקה עם קיבוע מכני (חלק 4). רק עוגני ניילון עם ברגי נירוסטה 316, עומס כשל בשליפה של 150 ק”ג לפחות במקדם ביטחון 4, ועומק התקנה של 50 מ”מ לפחות. עוגן שני נדרש כשהאבן שוקלת מעל 15 ק”ג, או כשאורכה מעל 80 ס”מ [מקור 4] .
  • קיר כפול (חלק 6). את כוח המתיחה בעוגנים מחשבים במקדם 6 לעוגני ניילון ובמקדם 4 לשאר העוגנים, ונירוסטה 316 נדרשת בסביבה ימית או מזוהמת [מקור 4] .

איך כל שיטה מחזיקה את האבן, ומתי מתאימה כל אחת: חיפוי יבש או אבן בהדבקה? וחיפוי חצי יבש (קיר כפול).

איך מוודאים שהעוגן מחזיק? בדיקות שליפה

מכון התקנים מבצע בדיקות שליפה לברגי עיגון, לפינים, לעוגנים ולברגים, לפי דרישות המפרט ההנדסי של מתכנן המערכת [מקור 3] . כלומר, לפני שמזמינים בודק, המהנדס כותב מה בודקים, כמה בדיקות, באיזה עומס ומה נחשב תוצאה עוברת.

גם הארגון האירופי EOTA פרסם המלצות לבדיקות באתר: הדוח TR 051 לעוגני פלסטיק ולברגים, והדוח TR 053 לעוגני הזרקה מתכתיים בבנייה [מקור 12] .

לפי ההרצאה של אדיט, בדיקות בחיפוי רטוב נעשות על קיר רקע בלי טיח ובלי רשת, ובבלוקים חלולים קודחים בלי רטט. קצב ההעמסה בבדיקה הוא 8 עד 10 ק”ג לשנייה [מקור 4] [לאמת: מקור משני].

שני דברים שאנחנו מקפידים עליהם [פרשנות, לאישור ברק]:

  1. בודקים לפני שמחליטים, לא רק בסוף. בקיר שאינו בטון, בדיקה מוקדמת על הקיר עצמו מראה אם העוגן שבחרנו מתאים.
  2. בודקים איפה שהקיר באמת נמצא. קיר רקע של בניין קיים יכול להיות בנוי מכמה חומרים, וכל אחד מקבל בדיקה משלו.

מה בודקים בפיקוח?

זו הרשימה שאנחנו עוברים עליה באתר, כשהחזית בביצוע [פרשנות, לאישור ברק]:

  • סוג העוגן, הקוטר והאורך תואמים את התוכנית ואת מסמך ETA של העוגן, ולא “שווה ערך” שלא אושר.
  • חומר העוגנים והתושבות תואם את מה שנקבע לסביבה, לפי הסימון על המוצר.
  • מרחק העוגן משפת האבן ומהפינה, ועומק הקדח.
  • העוגן נכנס לבטון או לחומר שנבדק, ולא לטיח, לשכבת יישור או לבידוד.
  • נקודות קבועות ומחליקות בתת המבנה, ומרווח בין אבנים שמאפשר תנועה.
  • הפרדה בין מתכות שונות, ותוצאות בדיקות השליפה מול המפרט.

שאלות נפוצות

יש תקן ישראלי לעוגנים?

לפי הרצאה של אדיט משנת 2018, באותה תקופה לא היה תקן ישראלי לעיגון, והשתמשו במסמכים אירופיים [מקור 4] . היום מתכננים עוגנים בבטון לפי EN 1992-4 ולפי מסמך ETA של העוגן [מקור 12] . [לאמת: מה המצב היום בישראל]

האם נירוסטה 304 מספיקה?

רחוק מהים ומאזור מזוהם, לפי מקור משני, כן [מקור 4] . ליד הים נדרשת 316, והמקורות חלוקים על המרחק: 500 מ’ או 1,000 מ’ [מקור 4] . את החומר קובע המהנדס לפרויקט.

אפשר לעגן אבן לקיר בלוקים?

תלוי בבלוק ובשיטה. בבלוק חלול עוגן ניילון מחזיק רק באזור מוגבל [מקור 4] [לאמת: מקור משני], ובקיבוע יבש, לפי אותו מקור, העוגנים מתחברים לבטון או לפלדה בלבד [מקור 4] . לכן בודקים את העוגן על הקיר עצמו לפני שמחליטים.

מי אחראי לבחירת העוגן?

המהנדס שמתכנן את העיגון קובע את סוג העוגן, את החומר ואת הבדיקות. הקבלן מתקין לפי התכנון ולפי תוכניות הייצור (Shop Drawings) שאושרו, ומכון בדיקה בודק לפי המפרט [מקור 3] .

מה עדיף, קרף או Undercut?

שתי השיטות מסתירות את העוגן. Undercut דורש אבן שמופיעה באישור של העוגן ובדיקה של הקדחים [מקור 5] . קרף דורש שפה שאפשר לחרוץ בה, ותת מבנה אופקי [מקור 9] . הבחירה תלויה באבן, בעובי ובגודל הלוחות [פרשנות, לאישור ברק].

המידע במאמר כללי, ונועד להעשרה בלבד. הוא לא ייעוץ הנדסי, ולא מחליף בדיקה בשטח וחוות דעת של מהנדס על המבנה שלכם. כל מבנה, חומר ושיטת התקנה שונים, ולכן אל תסתמכו על המידע כאן בהחלטות של תכנון, ביצוע או בטיחות.

מקורות

  1. תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 14.03 רשומות (נוסח מעודכן) · נבדק לאחרונה:
  2. ת"י 2378 חלק 3, קירות מחופים בקיבוע יבש. דף התקן מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 3 · 2010 · נבדק לאחרונה: [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
  3. בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה מכון התקנים הישראלי · נבדק לאחרונה:
  4. עיגון לחיפוי אבן מתוך ת"י 1872/2378 (הרצאה, 13.3.2018). מקור משני אדיט בע"מ · 2018 · נבדק לאחרונה:
  5. ETA-06/0253, KEIL undercut anchor KH לחיפוי מאבן טבעית לפי EN 1469 (2016) DIBt · 2016 · נבדק לאחרונה:
  6. Grout-in anchors (UMA, UHA) לחזית אבן טבעית HALFEN · נבדק לאחרונה:
  7. Natural stone support: Body anchors (BA, DT, DH) HALFEN · נבדק לאחרונה:
  8. Declaration of Performance, HALFEN UMA / UHA natural stone grout-in anchor (2022) Leviat (HALFEN) · 2022 · נבדק לאחרונה:
  9. T.I. Total Stone: natural stone rainscreen, kerf and undercut fixing Dynamic Facades · נבדק לאחרונה:
  10. Austenitic stainless steels: 316 and chloride exposure (Stainless Solutions) IMOA · נבדק לאחרונה:
  11. Related austenitic stainless steel grades (טבלת שמות מקבילים) BSSA · נבדק לאחרונה:
  12. EOTA Technical Reports: TR 029, TR 051, TR 053, EN 1992-4:2018 EOTA · EN 1992-4:2018 · נבדק לאחרונה:
  13. Compatibility of aluminium and steel BRANZ · נבדק לאחרונה:
  14. ת"י 414 (2023), עומסים במבנים: עומסים כלליים, עומס רוח. דף התקן מכון התקנים הישראלי · ת"י 414 · 2023 · נבדק לאחרונה: [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]

צריכים תכנון עיגון לחזית אבן?

שלחו חזיתות, סוג קיר הרקע והאבן שנבחרה.

א׳ עד ה׳, 9:00 עד 19:00