על החומר בקצרה
את לוחות הפורצלן הדקים בפורמט גדול מקבעים בחזית בהדבקה, בקליפסים, במסמרות, בעוגני Undercut או בחריץ בשפת הלוח. את המערכת, וגם את רוחב המישק, קובעים לפי העובי, הפורמט והמדריך הטכני של יצרן הלוח. אישור טכני שניתן ללוח של יצרן אחד לא חל אוטומטית על לוח של יצרן אחר.
בשוק קוראים לחומר “פורצלן דק”, “לוחות פורצלן” או בשם של מותג, כמו Laminam (למינם) או Neolith (נאוליט). מבחינה הנדסית זה לוח קרמי דק וגדול, ובדרך כלל תולים אותו על תת מבנה בחזית מאווררת [מקור 1] . ההשוואה לחומרים אחרים נמצאת במדריך חיפוי חוץ לבניינים.
פורצלן או גרניט פורצלן?
שני החומרים קרמיים. הם שונים בגודל, ובמסמכים שקובעים איך מתקינים אותם. את אריח הגרניט פורצלן מתקינים לפי ת”י 1555, בהדבקה לפי חלק 1 או בקיבוע יבש לפי חלק 4 [מקור 9] [מקור 14] . לוח פורצלן דק, בעובי של 3 עד 20.5 מ”מ ובגודל של עד 1620×3240 מ”מ, מתקינים לפי המערכות שהיצרן פיתח ולפי האישורים הטכניים שלהן [מקור 1] . עוד על האריחים בעמוד גרניט פורצלן בחזית.
נתונים הנדסיים
לפי המדריך הטכני של Laminam לחזיתות חיצוניות, מהדורה 03-2021. גרסת נתונים: 9 באוקטובר 2026. ליצרנים אחרים יש עוביים ומערכות משלהם.
| מוצר | עובי נומינלי | פורמט (מ”מ) | רשת סיבי זכוכית בגב |
|---|---|---|---|
| Laminam 3 | 3 מ”מ | 1000×3000 | |
| Laminam 3+ | 3.5 מ”מ | 1000×3000 | כן |
| Laminam 5 | 5.6 מ”מ | 1000×3000 או 1620×3240 | |
| Laminam 5+ | 6 מ”מ | 1200×3000 או 1620×3240 | כן |
| Laminam 12+ | 12.5 מ”מ | 1620×3240 | כן |
| Laminam 20+ | 20.5 מ”מ | 1620×3240 | כן |
| נתון | מה ידוע |
|---|---|
| מישק מינימלי | 5 מ”מ, בכל מערכות הקיבוע של Laminam |
| משקל | [להשלים: ק”ג למ”ר לכל עובי, מהצהרת היצרן, באישור ברק] |
| סיווג אש | לפי הצהרת הביצועים (DoP) של המוצר המסוים. ראו סעיף האש |
| Neolith | [להשלים: עוביים, פורמטים ומערכות של Neolith, ממקור יצרן מאומת] |
מה זה לוח פורצלן דק?
לוח פורצלן דק הוא לוח קרמי בעובי של 3 עד 20.5 מ”מ ובגודל של עד 1620×3240 מ”מ [מקור 1] . בחלק מהעוביים יש רשת סיבי זכוכית בגב הלוח. אצל Laminam, למשל, היא מופיעה בלוחות 3+, 5+, 12+ ובלוחות 20+ [מקור 1] . לרשת ולדבק שבגב הלוח יש השפעה גם על סיווג האש. נגיע לזה בהמשך.
לוח בגודל 1620×3240 מ”מ הוא בערך 5.2 מ”ר בחתיכה אחת. כל עומס הרוח על השטח הזה עובר לתת המבנה דרך נקודות החיבור של הלוח, ולכן את המרווח ביניהן קובעים בחישוב, לפי לחץ הרוח [מקור 1] .
Dekton (דקטון) הוא חומר אחר. Cosentino, היצרנית, מגדירה אותו כמשטח מינרלי מסונטר, ויש לו הערכה טכנית אירופית (ETA 14/0413) ומערכות קיבוע משלו [מקור 4] . עליו בעמוד חיפוי Dekton בחזית. לוחות פורצלן משמשים גם בפנים, ולקירות פנים גבוהים ולמבואות יש עמוד נפרד: חיפוי פנים באבן ובפורצלן.
מה יש מאחורי הלוח
בחזית מאווררת הלוח הוא רק השכבה החיצונית. מאחוריו, מהקיר החוצה: עוגנים בקיר הרקע, תושבות עם רפידת בידוד תרמי מפלסטיק קשיח, לפעמים שכבת בידוד, חלל אוורור, פרופילים אנכיים, ואמצעי הקיבוע שמחזיקים את הלוח [מקור 1] [מקור 11] [מקור 12] . תושבות האלומיניום עשויות בדרך כלל מסגסוגות EN AW 6063 או 6061 [מקור 12] . החלל מנקז ומייבש את המים שחודרים דרך המישקים.
איזו מערכת קיבוע מתאימה לאיזה עובי?
כל מערכת קיבוע מתאימה לעוביים ולפורמטים מסוימים. הטבלה לקוחה מהמדריך של Laminam. ביצרן אחר המספרים יכולים להיות אחרים [מקור 1] .
| מערכת קיבוע | לוחות | פורמט מרבי | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| הדבקה לפרופיל | 3+, 5+ | אפשר להוסיף מתלה נגד נפילה בחריץ שבגב הלוח | |
| קליפסים | 3+, 5+ | 3+: עד 500×3000. 5+: עד 1000×3000, 1200×3000 או 810×3240 | תופסנים גלויים. המרווח ביניהם לפי לחץ הרוח |
| מסמרות | [לאמת: אילו עוביים] | קדח של 5 מ”מ לפחות, 50 מ”מ לפחות מהשפה, דסקית EPDM ושתי נקודות קבועות | |
| עוגן Undercut | 12+, 20+ | 1620×3240 | עוגן נסתר בגב הלוח |
| קרף | 12+, 20+ | 810×3240 | חריץ בשפה העליונה ובשפה התחתונה |
| “תאים” | [לאמת] | לוחות שמודבקים במפעל |
הדבקה. הלוח מודבק באתר לפרופיל של תת המבנה, בסרט דו צדדי ובפסי דבק. לחץ הרוח קובע כמה צפופים יהיו הפסים [מקור 1] . כשהנהלת הפרויקט או רגולציה מקומית דורשות קיבוע מכני, מוסיפים מתלה נגד נפילה בחריץ שבגב הלוח [מקור 1] .
קליפסים. תופסנים גלויים, לרוב מנירוסטה, שאוחזים בשפות הלוח [מקור 1] . הקליפס נשאר גלוי במישק, ולכן הבחירה בו היא גם החלטה של האדריכל. [לאמת]
מסמרות. הלוח מחובר לפרופיל במסמרות מסוג compression עם דסקית EPDM. הקדח הוא 5 מ”מ לפחות, במרחק של 50 מ”מ לפחות משפת הלוח, ובכל לוח יש שתי נקודות קבועות [מקור 1] .
עוגן Undercut. עוגן שננעל בקדח רחב בתחתיתו, בגב הלוח, בלי לקדוח דרכו, ולכן הוא לא נראה בחזית [מקור 2] . לפי Laminam הוא מיועד ללוחות העבים (12+, 20+), עד הפורמט המלא [מקור 1] .
קרף. חריץ בשפה העליונה ובשפה התחתונה של הלוח, שאליו נכנסים קליפסים או פרופיל נסתר [מקור 1] . גם הוא מוגבל ללוחות העבים (12+, 20+), ובפורמט צר יותר: עד 810×3240 מ”מ [מקור 1] .
מה קובע את הבחירה
העובי מצמצם את האפשרויות: לוח של 3.5 או 6 מ”מ לא מקבל עוגן נסתר או חריץ, ולוח של 12.5 או 20.5 מ”מ מקבל [מקור 1] . מבין מה שנשאר, מכריעים הפורמט ועומס הרוח במקום של הלוח בחזית. ויש גם שאלה לאדריכל: האם הוא מוכן שיראו קליפס או ראש מסמרת. [לאמת] עומס הרוח מחושב לפי ת”י 414 (2023), שחל במפורש גם על רכיבים מחוברים כמו חיפוי [מקור 10] .
תת המבנה הוא חצי מהתכנון. הוא צריך נקודה קבועה, שנושאת את המשקל, ונקודות מחליקות עם חורים מוארכים, שמאפשרות לפרופיל לזוז בחום [מקור 12] . כשאלומיניום פוגש נירוסטה או פלדה מגולוונת, מפרידים ביניהם ברפידות [מקור 13] . התכנון הזה מפורט בעמוד תכנון עיגון ותת מבנה, והעיקרון של החלל בעמוד חזית מאווררת.
למה אישור לחומר אחד לא עובר לחומר אחר?
אישור טכני בודק שילוב מוגדר אחד: לוח מסוים, עם עוגן מסוים, על תת מבנה מסוים. [לאמת] עוגן Undercut מדגים את זה היטב. לאותו סוג עוגן יש הערכה טכנית אירופית לאבן טבעית (ETA-06/0253), שחלה רק על אבנים מסוימות ורק כשהן בלי סדקים. ללוחות Dekton יש הערכה נפרדת (ETA-21/0139) [מקור 2] [מקור 3] .
לפורצלן ולקרמיקה יש אישורים נפרדים, לפי EN 14411. [לאמת] גם היצרנים עצמם מציבים גבולות. Laminam כותבת שהמתכנן צריך לבחון כל מגבלה מקומית, ושלפני הזמנה צריך למדוד את הבניין ולהכין שרטוט עבודה [מקור 1] .
Cosentino, יצרנית Dekton, ממליצה על סדרת בדיקות כשסוטים מהמערכות המאושרות שלה: הקפאה והפשרה, כפיפה, חוזק עיגון ועומס רוח [מקור 4] . מה זה אומר בשטח? כשקבלן מציע “לוח שווה ערך” או עוגן אחר, מבקשים אישור לשילוב החדש, ולא לכל רכיב לחוד. [לאמת]
יש תקן ישראלי ללוחות פורצלן דקים?
ללוחות פורצלן דקים בפורמט גדול, שמותקנים במערכות של יצרן, לא מצאנו תקן ישראלי ייעודי. [לאמת] ת”י 1555 עוסק באריחי קרמיקה, בהדבקה ובקיבוע יבש [מקור 14] .
החובה עדיין קיימת. פרט 14.03 בתקנות קובע שכשאין תקן ישראלי לסוג החיפוי, הוא יותקן באופן שימנע את נפילתו ויבטיח את בטיחות הבניין, השוהים בו והסביבה [מקור 9] . ואיך מראים שעמדו בחובה הזו? בתכנון הנדסי מתועד: חישוב, פרטים, Shop Drawings שאושרו ובדיקות בשטח. [לאמת]
בודקים את סיווג האש של המוצר עצמו
לפי החלטת הנציבות האירופית 96/603/EC, חלק מהחומרים, ובהם מוצרים קרמיים, מסווגים A1 בלי בדיקה, בתנאים שההחלטה מגדירה. מוצר עם שכבה אורגנית לא נכלל בהחלטה [מקור 5] . לכן לוח עם רשת ודבק בגב עשוי להיות בסיווג שונה מלוח בלי רשת. [לאמת] את הסיווג בפועל בודקים בהצהרת הביצועים (DoP) של המוצר, בעובי שנבחר.
בסולם האירופי לפי EN 13501-1 הדרגה העליונה היא A1, אחריה A2, אחר כך B, וכך הלאה עד F. לצד הדרגה מופיעות עוד שתי אותיות: s מתארת עשן, והאות d מתארת טיפות בוערות. התקן הישראלי לסיווג התגובה לאש הוא ת”י 755 (2023), ואליו התקנות מפנות [מקור 7] .
בודקים גם את החלל שמאחורי הלוחות. Laminam מציינת שהחלל יכול להכיל בידוד תרמי, בידוד אקוסטי וחסמי אש [מקור 1] . חלל אוורור עלול לפעול כמו ארובה בשריפה, ולכן את החסמים מתכננים מראש [מקור 15] . [לאמת]
פרט 3.7.1.6 בתקנות עוסק בחיפוי מתכתי ובחומרים מרוכבים מתכתיים בבניין מעל 18 מ’, ולא בפורצלן [מקור 9] . ת”י 921 (2025) חל גם על חיפויים בצד החיצוני של הבניין [מקור 8] . ההסבר בעמוד בטיחות אש בחזיתות.
מה המהנדס בודק, מהתכנון ועד השטח
בתכנון
בתקנות, פרט 5.06 מחייב להכניס לחישוב הסטטי את עומס הרוח (ת”י 414) ואת עומס רעידת האדמה (ת”י 413) [מקור 9] . בחזית של לוחות דקים, החישוב מתחיל בלחץ הרוח ובכוח היניקה על כל לוח, וממנו נגזרים המרווחים בין נקודות החיבור, הפרופילים, התושבות והעוגנים בקיר. [לאמת]
את סוג העוגן בקיר קובע קיר הרקע: בטון, בלוק מלא ובלוק חלול מתנהגים אחרת, ולכן בודקים את העוגנים בשליפה באתר. [לאמת]
בבדיקת Shop Drawings
Shop Drawings (שופ דרואינג, תוכניות ייצור) הן התוכניות של קבלן החיפוי לייצור ולהתקנה של כל לוח. בחזית של לוחות פורצלן דקים בודקים בהן:
- מערכת שמתאימה לעובי ולפורמט, לפי המדריך של יצרן הלוח [מקור 1] .
- המרווחים בין הקליפסים, המסמרות או פסי הדבק, מול לחץ הרוח לפי ת”י 414 (2023) [מקור 1] [מקור 10] .
- מישקים ברוחב המינימלי של היצרן, ומישקי חזית שתואמים למישקי התנועה של הבניין [מקור 1] [מקור 11] .
- נקודות קבועות ומחליקות בתת המבנה, ושתי נקודות קבועות בכל לוח במערכת מסמרות [מקור 1] [מקור 12] .
- רפידות הפרדה בין אלומיניום לנירוסטה [מקור 13] .
- מתלה נגד נפילה בלוחות מודבקים, כשהפרויקט דורש קיבוע מכני [מקור 1] .
- בידוד וחסמי אש בחלל [מקור 1] [מקור 15] .
בשטח
לפני שמזמינים לוחות, מודדים את הבניין [מקור 1] . את עוגני התושבות בקיר בודקים בשליפה לפי המפרט ההנדסי של מתכנן המערכת [מקור 14] . בחזית גדולה כדאי להתחיל מדגם בגודל מלא (Mock-up), שבו רואים את הלוח ואת הקיבוע לפני ייצור סדרתי [מקור 16] . [לאמת]
בזמן ההתקנה בודקים את רוחב המישקים ואת ההידוק של המסמרות או הקליפסים מול השרטוטים שאושרו (Shop Drawings). על התהליך בעמוד בדיקה ואישור Shop Drawings.
בוחרים מערכת ללוחות פורצלן?
שלחו את החזיתות, את עובי הלוח ואת הפורמט שבחרתם. נבדוק איזו מערכת קיבוע מתאימה, ומה צריך להופיע בשרטוטי Shop Drawings.
בקשת הצעת מחיר · נחזור אליכם בהקדם האפשרי.
טעויות נפוצות בלוחות פורצלן דקים
- מערכת שלא מתאימה לעובי. למשל קרף או עוגן Undercut בלוח דק, כשהמדריך מגביל אותם ללוחות העבים (12+, 20+) [מקור 1] .
- “שווה ערך” בלי אישור. מחליפים לוח, עוגן או דבק בלי לבדוק שהאישור חל על השילוב החדש. [לאמת]
- מישק צר מהמינימום של היצרן. [מקור 1]
- הדבקה בלי גיבוי מכני בפרויקט שדורש קיבוע מכני [מקור 1] .
- הזמנה לפני מדידה. הלוחות מיוצרים לפי התוכנית, ולא לפי הבניין שנבנה בפועל [מקור 1] .
- עיוות לוחות. [להשלים: האם ברק נתקל בעיוות של לוחות פורצלן דקים בחזית, ומה גרם לו]
שאלות נפוצות
מה זה למינם?
Laminam (למינם) הוא מותג של לוחות פורצלן דקים בפורמט גדול. לפי המדריך הטכני של היצרן, הלוחות מיוצרים בעוביים של 3 עד 20.5 מ”מ ובפורמטים של עד 1620×3240 מ”מ, ולחיפוי חוץ יש להם כמה מערכות קיבוע לחזית מאווררת [מקור 1] . העמוד הזה לא ממליץ על מותג, והעקרונות שבו חלים על כל לוח פורצלן דק.
אפשר להדביק לוחות פורצלן בחוץ?
לפי המדריך של Laminam, כן, בלוחות הדקים (3+, 5+). הלוח מודבק לפרופיל בסרט דו צדדי ובפסי דבק, במרווחים לפי לחץ הרוח [מקור 1] . כשהפרויקט או רגולציה מקומית דורשים קיבוע מכני, מוסיפים מתלה נגד נפילה בגב הלוח. את המגבלות המקומיות בוחן המתכנן של הפרויקט [מקור 1] .
איזה עובי צריך לחזית?
העובי נגזר מהמערכת. לפי Laminam, עוגן Undercut וקרף מיועדים רק ללוחות העבים (12+, 20+), ובלוחות הדקים (3+, 5+) משתמשים בהדבקה או בקליפסים [מקור 1] . משם, הפורמט ועומס הרוח במקום שבו הלוח מותקן קובעים את המרווחים בין נקודות החיבור. [לאמת]
לוח פורצלן דק נחשב לא דליק?
המוצר הקרמי עצמו יכול להיות מסווג A1 בלי בדיקה, אבל רשת ודבק בגב הלוח עשויים לשנות את הסיווג [מקור 5] . [לאמת] לכן בודקים את הצהרת הביצועים של המוצר המסוים, בעובי שנבחר, ואת הבידוד ואת חסמי האש בחלל.
מה המישק המינימלי בין לוחות פורצלן?
לפי המדריך של Laminam, 5 מ”מ לפחות, בכל מערכות הקיבוע [מקור 1] . ביצרן אחר בודקים את המדריך שלו. מעבר לרוחב, מישקי החזית צריכים להתאים למישקי התנועה של הבניין [מקור 4] [מקור 11] . המישק הוא גם קו שרואים בחזית, ולכן את הרוחב שלו קובעים יחד האדריכל והמהנדס. [לאמת]
צריך מהנדס לחזית של לוחות פורצלן?
כן. גם כשאין תקן ישראלי ייעודי, התקנות דורשות שהחיפוי יותקן כך שלא ייפול [מקור 9] . מישהו צריך לחשב את עומסי הרוח, לבחור מערכת שמתאימה לעובי, לתכנן את תת המבנה ולבדוק את תוכניות הייצור (Shop Drawings). ברק הנדסת חזיתות עושה את החלק ההנדסי הזה. ראו תכנון קונסטרוקטיבי למערכות חיפוי.
מה ההבדל בין לוחות פורצלן ללוחות Dekton?
Cosentino מגדירה את Dekton כמשטח מינרלי מסונטר. יש לו הערכה טכנית אירופית משלו (ETA 14/0413) ומערכות קיבוע משלו, ולעוגן Undercut שמיועד לו יש אישור נפרד [מקור 3] [מקור 4] . הפרטים בעמוד חיפוי Dekton בחזית.
עמודים קשורים
- גרניט פורצלן בחזית: הדבקה או קיבוע יבש
- חיפוי Dekton בחזית מאווררת
- חזית מאווררת
- חיפוי פנים באבן ובפורצלן
יש לכם חזית של לוחות פורצלן בתכנון?
שלחו לנו את החזיתות ואת פרטי הלוח, ונבדוק יחד איזו מערכת מתאימה לעובי ולפורמט.
גילוי נאות: [להשלים: נוסח גילוי נאות על הקשר המקצועי עם יצרני הלוחות שמוזכרים בעמוד, לפי התשובה לשאלה 18 ואחרי בדיקת עו”ד]. המשרד לא מוכר לוחות ולא מתקין אותם, והעמוד לא ממליץ על מותג.
Laminam, Neolith, Dekton, Cosentino: כל אלה סימני מסחר של בעליהם. הם מוזכרים לצורך תיאור טכני בלבד.
מקורות
- Laminam, Technical guide for external façades (03-2021)
- DIBt, ETA-06/0253: עוגן Undercut לאבן טבעית לפי EN 1469
- DIBt, ETA-21/0139: עוגן Undercut ללוחות Dekton
- Cosentino, Technical Conditions for Facades (TCF)
- החלטת הנציבות האירופית 96/603/EC: מוצרים שמסווגים A1 בלי בדיקה
- EN 13501-1: סיווג תגובה לאש של מוצרי בנייה [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
- ת"י 755 (2023): סיווג בשרפה של מוצרי בנייה ושל אלמנטי בניין [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
- ת"י 921 (2025): תגובות בשרפה של חומרי בנייה [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
- תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 14.03 ופרט 3.7.1.6
- ת"י 414 (2023): עומסים במבנים, עומס רוח [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
- EAD 090062-01-0404: ערכות חיפוי לקיר חוץ בקיבוע מכני
- fischer, wall holders FLH: נקודה קבועה ונקודה מחליקה
- BRANZ, Compatibility of aluminium and steel
- מכון התקנים הישראלי, בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה
- מחקרים על חסמים אופקיים ואנכיים בחזית מאווררת. מקור משני
- IIBEC, Performance mock-ups as proof of concept. מקור משני