הגדרות נגישות

ההגדרות משנות רק את התצוגה במכשיר הזה, ונשמרות לביקור הבא. את הכפתור אפשר לגרור למקום אחר במסך. קיצור מקלדת לפתיחה: Alt+A

הצהרת נגישות

התחלתם למלא בקשה להצעת מחיר.

להמשיך (שלב )
שיטות קיבוע

חיפוי יבש (תלייה יבשה): תכנון הנדסי לפי ת"י 2378 חלק 3

בקשת הצעת מחיר שלחו הודעת WhatsApp (פותח את WhatsApp)
בעמוד הזה (11)

השיטה בקצרה

חיפוי יבש הוא שיטה שבה כל אבן מחוברת לקיר הרקע באמצעים מכניים בלבד, בלי מלט ובלי דבק, ומאחוריה נשאר חלל, מאוורר או לא מאוורר. בישראל השיטה מוסדרת בת”י 2378 חלק 3. סוג קיר הרקע, משקל האבן, עומס הרוח והמרחק מהים קובעים את העוגנים, ולכן כל חזית מקבלת חישוב משלה.

חיפוי יבש (נקרא גם תלייה יבשה או קיבוע יבש) הוא אחת מחמש שיטות הקיבוע לאבן טבעית שמוסדרות בסדרת ת”י 2378. לכל שיטה יש בסדרה חלק משלה, ולצדו חל תמיד גם חלק 1, שעוסק באבן עצמה [מקור 2] [מקור 3] .

אם אתם עוד בוחרים בין חומרים ושיטות, התחילו מהמדריך לחיפוי חוץ. הדף הזה בשבילכם אם כבר בחרתם אבן בקיבוע יבש, ואתם רוצים לדעת מה צריך לתכנן לפני שמזמינים אותה.

איך חיפוי יבש בנוי, מהקיר ועד האבן

חיפוי יבש הוא שרשרת של חיבורים מכניים. משקל האבן והרוח שפועלת עליה עוברים מחוליה לחוליה עד קיר הרקע. אם חוליה אחת נכשלת, אין מלט או דבק שיתפסו את האבן. לכן כל חוליה מקבלת חישוב משלה.

יש שתי תצורות עיקריות. באחת, כל אבן מעוגנת ישירות לקיר בזוויתנים. בשנייה, האבנים נתלות על תת מבנה (Sub-frame) של פרופילים, ורק תת המבנה מעוגן לקיר [לאמת: ברק, אילו תצורות נפוצות בפרויקטים שלו]. בחתך רואים שבע שכבות, מבפנים החוצה:

  1. קיר הרקע. הקיר הנושא, בדרך כלל בטון או בלוקים. לפי מצגת של חברת אדיט משנת 2018, העוגנים בקיבוע יבש מתחברים לבטון או לפלדה בלבד [לאמת: מקור משני, אדיט 2018]. בקיר בלוקים את השאלה הזאת פותרים בתכנון, לא באתר [מקור 20] .
  2. העוגן לקיר. עוגן מכני, או עוגן כימי שמקובע בקידוח במרגמה כימית. עוגנים בבטון מתכננים היום לפי EN 1992-4:2018, שהחליף את הדוח האירופי TR 029 [מקור 10] .
  3. תושבת או זוויתן. הרכיב שמחבר את העוגן לאבן או לפרופיל, ומאפשר לכוון את המרחק מהקיר. בין תושבת אלומיניום לקיר מניחים רפידה מפלסטיק קשיח (Thermostop), שמקטינה גשר תרמי [מקור 14] .
  4. תת מבנה, כשיש. פרופילים אנכיים, ולפעמים גם אופקיים. התושבות עשויות בדרך כלל מסגסוגות אלומיניום EN AW 6063 או 6061. תת מבנה מרחיק את החיפוי מהקיר ומשאיר מקום לבידוד [מקור 14] .
  5. אמצעי הקיבוע באבן. פין נירוסטה בקדח שבשפת האבן [לאמת: הגדרה כללית], חריץ בשפה (Kerf) שאליו נכנס קליפס או פרופיל נסתר, או עוגן נסתר מסוג Undercut בגב האבן. עוגן Undercut ננעל בקדח שרחב יותר בתחתיתו, ונוצר חיבור צורני ולא חיבור חיכוך [מקור 8] [מקור 13] .
  6. החלל. ת”י 2378 חלק 3 מתיר חלל מאוורר או לא מאוורר. בחלל מאוורר, מים שעברו דרך המישקים יורדים ומתייבשים מאחורי האבן. העיקרון מוסבר בחזית מאווררת [מקור 3] [מקור 17] .
  7. האבן. אבן טבעית שעומדת בדרישות ת”י 2378 חלק 1, למשל ספיגות וחוזק בכפיפה [מקור 2] .

[להשלים: שרטוט חתך סכמטי של חיפוי יבש, בעיגון ישיר ועל תת מבנה, לפי פרט של ברק (B9)]

מתי חיפוי יבש מתאים, ומתי לא

חיפוי יבש מתאים כשקיר הרקע יכול להחזיק עוגנים, ויש זמן לתכנן כל חוליה לפני הייצור. הוא פחות מתאים כשלא יודעים ממה הקיר בנוי, או כשההחלטות על האבן ועל הפרטים נדחות לשלב הביצוע [פרשנות].

מתאים כש…

  • רוצים חלל מאחורי האבן, עם בידוד או בלי [מקור 3] .
  • יש בחזית משטחים אופקיים או משופעים, או מסגרות סביב פתחים. ת”י 2378 חלק 3 חל גם עליהם, כל עוד הם לא ריצוף, ובפנים כמו בחוץ [מקור 3] .
  • האבנים גדולות או כבדות, ומחשבים להן עוגנים בהתאם [פרשנות].
  • רוצים שאפשר יהיה לפרק ולהחליף אבן בודדת בלי לחצוב [פרשנות].

מגבלות

  • קיר בלוקים חלולים. בבלוק חלול לעוגן יש אזור אחיזה מוגבל, ועוגן שחודר עמוק מדי מתרחב בתוך החלל. בלי בדיקות שליפה על הקיר עצמו אין על מה לסמוך [לאמת: מקור משני, אדיט 2018]. הפירוט בתכנון עיגון ותת מבנה.
  • סביבה ימית. קרוב לים נדרשת נירוסטה 316. על המרחק המקורות חלוקים: 500 או 1,000 מ’ מהים [לאמת: מקור משני, אדיט 2018].
  • אבן עם סדקים. האישור הטכני של עוגן Undercut מסוג KEIL KH ‏(ETA-06/0253) מכסה רק אבנים טבעיות שמופיעות ברשימה שבאישור, ורק כשהאבן תקינה ובלי סדקים [מקור 8] .
  • בידוד דליק בחלל. בשריפה, חלל אוורור עלול לפעול כמו ארובה, ולכן מתכננים בו חסמי אש [לאמת: מקור מאומת חלקית] [מקור 18] .
  • תכנון מוקדם. את החישובים ואת שרטוטי Shop Drawings (שופ דרואינג, תוכניות ייצור) מאשרים לפני הייצור. שינוי מאוחר באבן או בקיר מחייב לתכנן את הפרט מחדש [פרשנות].

על מה חל ת”י 2378 חלק 3?

ת”י 2378 חלק 3 (קירות מחופים בקיבוע יבש) מסדיר חיפוי שבו האבן מחוברת לרקע באמצעים מכניים בלבד, עם חלל מאוורר או לא מאוורר. החלק פורסם ביום 31 בדצמבר 2010 ואושר מחדש ביום 28 בנובמבר 2021 [מקור 3] .

הוא לא חל לבד. פרט 14.03 בתקנות התכנון והבנייה מחייב להתקין חיפוי לפי תקן ישראלי כשיש תקן לסוג החיפוי, ולקיבוע יבש יש תקן [מקור 1] . על התקנות ועל שאר התקנים: מפת התקנים לחיפוי.

אלה המסמכים שחלים על חזית אבן בקיבוע יבש:

סיכום שלנו, לא נוסח התקן. הנוסח המחייב הוא של מכון התקנים, ובכל פרויקט בודקים את המהדורה ואת גיליונות התיקון שבתוקף.

מסמךמה הוא קובע לחזית בקיבוע יבש
ת”י 2378 חלק 1הדרישות מהאבן, ודרישות כלליות מכל מערכת חיפוי. חל יחד עם החלק של השיטה
ת”י 2378 חלק 3השיטה עצמה: קיבוע מכני בלבד, חלל מאוורר או לא מאוורר
ת”י 414 (2023)עומסי רוח, גם על רכיבים מחוברים כמו חיפוי, במבנים עד 200 מ’
ת”י 413 (2023)עומסי רעידות אדמה

ת”י 414 במהדורת 2023 חל במפורש גם על חיפוי. לפי מכון התקנים, המהדורה הקודמת משנת 2008 בוטלה ביום 5 ביולי 2026, ומאז כל חישוב חדש עושים לפי מהדורת 2023 [לאמת: שלא פורסמה הארכה]. פרט 5.06 בתקנות דורש לכלול בחישובים הסטטיים גם רוח לפי ת”י 414 וגם רעידות אדמה לפי ת”י 413 [מקור 1] [מקור 5] [מקור 6] .

חלק מהמספרים שמקובלים בשוק מגיעים ממקור משני. מקדם ביטחון 4 לעוגנים בקיבוע יבש, למשל, לקוח ממצגת של אדיט משנת 2018 שמסכמת את התקן. מספר כזה בודקים מול הנוסח העדכני לפני שהוא נכנס לחישוב [לאמת: מקור משני, אדיט 2018] [מקור 20] .

את ששת החלקים של התקן אנחנו מסבירים במדריך לת”י 2378, ואת מה שתקן הרוח דורש מהחיפוי בעומסי רוח לפי ת”י 414.

אילו חומרים מתקינים בקיבוע יבש?

ת”י 2378 חלק 3 עוסק באבן טבעית. חומרים אחרים מתקינים באותו עיקרון מכני, אבל לפי מסמכים אחרים [מקור 3] :

גם כשאין תקן ישראלי לחומר, את העיגון מחשבים ומתעדים [פרשנות].

אישור טכני של חומר אחד לא עובר לחומר אחר. לעוגן KEIL, למשל, יש אישור נפרד לאבן טבעית (ETA-06/0253) ואישור נפרד ללוחות Dekton ‏(ETA-21/0139) [מקור 8] [מקור 9] .

מה המהנדס מתכנן ובודק?

המהנדס מתכנן את כל מה שמחזיק את האבן, מהעוגן בקיר ועד אמצעי הקיבוע בשפה או בגב שלה. אחר כך הוא עובר על שרטוטי Shop Drawings של הקבלן, ובאתר מוודא שהותקן מה שחושב.

בשלב התכנון

  • עומסים. משקל עצמי, רוח לפי ת”י 414 (2023) ורעידות אדמה לפי ת”י 413 (2023). התוצר הוא דוח חישוב עם ההנחות ועם התוצאה לכל רכיב. חישובים סטטיים לחיפוי [מקור 1] [מקור 5] [מקור 6]
  • סוג העוגן ומיקומו. את הסוג קובע קיר הרקע, ואת המיקום קובעים המרחקים משפת האבן ומהפינות שלה [פרשנות].
  • חומר. נירוסטה 304 או 316, לפי הסביבה [לאמת: מקור משני, אדיט 2018].
  • נקודות קבועות ומחליקות. הנקודה הקבועה נושאת את כל המשקל העצמי של הלוחות ושל הפרופיל, וגם את חלקה בעומס הרוח. בנקודה המחליקה יש חורים מוארכים: היא מעבירה רק רוח, ומשאירה לפרופיל מקום להתארך [מקור 14] .
  • הפרדה בין מתכות. כשאלומיניום נוגע בנירוסטה או בפלדה מגולוונת, ויש לחות ומלח, עלולה להתפתח קורוזיה גלוונית. מפרידים בין המתכות ברפידות מגומי, ניאופרן, ניילון או EPDM [מקור 15] .
  • מישקים. מישקי החזית צריכים לשבת מול מישקי התנועה של הבניין. הכלל מופיע בדרישות לערכות חזית לפי EAD 090062 ובמסמכי יצרנים, ואנחנו מחילים אותו גם על אבן [פרשנות] [מקור 11] [מקור 12] .

תנועה תרמית במספרים

בחום, פרופיל אלומיניום מתארך בערך פי שניים מפרופיל פלדה. בשביל זה יש נקודה מחליקה [מקור 16] .

חומרמקדם התפשטות (×10⁻⁶ לכל מעלה צלזיוס)
אלומיניום 606123.6
פלדת פחמן11.7 עד 12.3
נירוסטה 30417.2
נירוסטה 31615.9

לדוגמה, פרופיל אלומיניום באורך 3 מ’ שמתחמם בשישים מעלות מתארך בערך 4.2 מ”מ (3,000 מ”מ × 23.6×10⁻⁶ × 60). באותם תנאים, פרופיל פלדה מתארך בערך 2.2 מ”מ [לאמת: ברק, טווח הטמפרטורות לתכנון].

פרופיל שמחובר בשתי נקודות קבועות לא יכול להתארך. הכוח שנוצר עובר לברגים ולתושבות, ומהם לאבן [פרשנות].

בבדיקת Shop Drawings

Shop Drawings הן השרטוטים שהקבלן או היצרן מכינים על בסיס תוכניות התכנון. הן מראות איך כל רכיב ייוצר ויותקן. בחיפוי יבש המהנדס בודק בהם, בין השאר [מקור 19] :

  • מיקום כל עוגן באבן, והמרחק שלו מהשפה.
  • סוג הנירוסטה של העוגנים, הברגים והפינים.
  • סימון נקודות קבועות ומחליקות בכל פרופיל.
  • פרטי הפינות, השורה שמעל הפתחים והשורה התחתונה [מקור 7] .

על השירות: בדיקה ואישור Shop Drawings. רשימת בדיקה מסודרת: 10 שאלות לפני שמאשרים Shop Drawings.

באתר

באתר משווים את הביצוע לתכנון: סוג העוגן ועומק הקידוח, מרחקי העוגנים, נקודות קבועות ומחליקות, רפידות בין מתכות, מישקים וחסמי אש בחלל. פירוט השירות: ליווי הנדסי ופיקוח באתר.

בדיקות שליפה, ומה הן אומרות לכם

בדיקת שליפה היא העמסה צירית של עוגן באתר, עד עומס בדיקה או עד כשל. את הדרישה כותב המהנדס במפרט: כמה עוגנים בודקים, ובאיזה עומס [מקור 4] .

בקיר בטון הבדיקה מאשרת את מה שחושב. בבלוקים היא קובעת אם אפשר בכלל להשתמש בעוגן שנבחר. לכן בכל קיר שהוא לא בטון בודקים לפני שמזמינים את כל העוגנים, כשעוד אפשר להחליף אותם [פרשנות].

תוצאה טובה בנקודה אחת לא אומרת שכל הקיר טוב. קירות משתנים בין קומות ובין חזיתות, ולכן המפרט מגדיר נקודות בדיקה מייצגות [פרשנות, לאמת: ברק].

טעויות ביצוע שחוזרות בחיפוי יבש

הכשלים ברשימה מתועדים במקורות. ליד כל אחד כתבנו מה בודקים בביקור באתר.

  1. עוגן שלא מתאים לקיר. למשל, עוגן שנבחר לבטון ומותקן בבלוק חלול, בלי בדיקה [לאמת: מקור משני, אדיט 2018]. מה בודקים: תוצאות שליפה מהקיר עצמו, באותו סוג עוגן.
  2. נירוסטה לא מתאימה לסביבה. 304 במקום 316, בבניין קרוב לים [לאמת: מקור משני, אדיט 2018]. מה בודקים: תעודות חומר לעוגנים, לברגים ולפינים.
  3. פרופיל בלי נקודה מחליקה. כל החורים עגולים, וכל הברגים מהודקים עד הסוף. הסימנים מגיעים אחר כך: לוחות מעוותים, ברגים קרועים, סדקים בפינות. מה בודקים: חורים מוארכים במקומות שסומנו בתכנון [מקור 14] .
  4. אלומיניום שנוגע בנירוסטה. בלי רפידה, עם לחות כלואה ומלח. שטח גדול של מתכת אצילה מול שטח קטן של מתכת פחות אצילה מחמיר מאוד את הקורוזיה. מה בודקים: רפידות הפרדה שלמות בכל מגע [מקור 15] .
  5. חלל בלי חסמי אש. בידוד דליק בחלל שפתוח לגובה כמה קומות [לאמת: מקור מאומת חלקית]. מה בודקים: חסמים בכל המקומות שתוכננו [מקור 18] .
  6. המקומות הרגישים. פינות, השורה שמעל פתחים, השורה התחתונה וקופינג על מעקות עלו בפסק דין משנת 2025 על חיפוי רטוב, והם רגישים גם בקיבוע יבש [פרשנות] [מקור 7] . מה בודקים: שהפרט שתוכנן לכל אחד מהם בוצע.

הגורמים המתועדים לנשירה: למה אבני חיפוי נופלות.

חיפוי יבש לעומת שאר השיטות

ההבדל הוא במה שנושא את משקל האבן. בחיפוי יבש אלה העוגנים בלבד. בקיבוע רטוב המרווח בין האבן לקיר מתמלא במלט או בבטון. בהדבקה הדבק נושא את האבן, ולפי גובה החיפוי מוסיפים עוגן משלים. ובקיר כפול האבן מונחת בנדבכים ומעוגנת לקיר, עם חלל ריק מאחוריה.

שני מדריכים עושים את ההשוואה עד הסוף:

כל שיטה בפירוט: חיפוי אבן בהדבקה, קיר כפול (חצי יבש) וחיפוי אבן רטוב.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין חיפוי יבש לחזית מאווררת?

חיפוי יבש הוא שיטת קיבוע: איך האבן מחוברת לקיר. חזית מאווררת היא עיקרון של טיפול במים, דרך חלל אוויר פתוח מאחורי החיפוי. ת”י 2378 חלק 3 מתיר גם חלל לא מאוורר, כך שלא כל חיפוי יבש הוא חזית מאווררת. ומהכיוון השני, חזית מאווררת יכולה להיות גם מפורצלן, מלוחות HPL או ממתכת. איך עובדת חזית מאווררת [מקור 3] [מקור 17]

אפשר לעגן חיפוי יבש לקיר בלוקים?

לפי מצגת אדיט משנת 2018, העוגנים בקיבוע יבש מתחברים לבטון או לפלדה בלבד [לאמת: מקור משני, אדיט 2018]. גם אם הנוסח העדכני מאפשר אחרת, בקיר בלוקים בודקים את העוגן בשליפה באתר לפני שמחליטים. לפעמים הפתרון הוא תת מבנה שמתחבר לתקרות ולעמודים, ולא לבלוקים [לאמת: ברק].

מה עובי האבן בחיפוי יבש?

[להשלים: עובי אבן טיפוסי בקיבוע יבש, לפי ברק]. את העובי קובעים לפי החוזק בכפיפה של האבן שנבחרה (נבדק לפי ת”י 2378 חלק 1), ולפי המידות שלה, סוג העוגן ועומס הרוח במקום שבו היא מותקנת. אותה אבן יכולה לקבל עובי אחר בקומת הקרקע ובפינה של קומה גבוהה [פרשנות] [מקור 2] [מקור 5] .

אפשר להחליף אבן אחת שנשברה?

בדרך כלל כן. אין מלט ואין דבק, אז אפשר לשחרר את האבן מהעוגנים ולהתקין אחרת במקומה. כמה זה פשוט תלוי באמצעי הקיבוע: עוגן נסתר בגב האבן דורש גישה אחרת מפין בשפה [פרשנות, לאמת: ברק].

חיפוי יבש מתאים גם לקירות פנים?

כן. ת”י 2378 חלק 3 חל על קירות פנים וחוץ [מקור 3] . אבן כבדה בלובי בגובה כפול צריכה תכנון עיגון כמו בחזית [פרשנות]. ללובי ולקירות פנים גבוהים יש עמוד נפרד: חיפוי פנים באבן ובפורצלן.

מי מתכנן את העוגנים, המהנדס או הקבלן?

המהנדס מתכנן ומחשב את העיגון ואת תת המבנה. הקבלן מכין Shop Drawings לפי התכנון, והמהנדס בודק אותם לפני הייצור. לאתר מגיע פרט שכבר נבדק. על השירות: תכנון עיגון ותת מבנה לחיפוי חוץ. על סוגי העוגנים: עיגון אבן.

להמשך קריאה

מתכננים חזית אבן בקיבוע יבש?

שלחו לנו את תוכניות החזיתות, את סוג קיר הרקע ואת האבן שנבחרה, ונבדוק מה צריך לתכנן ולחשב.

בקשת הצעת מחיר · [שלחו הודעת WhatsApp]

המידע במאמר כללי, ונועד להעשרה בלבד. הוא לא ייעוץ הנדסי, ולא מחליף בדיקה בשטח וחוות דעת של מהנדס על המבנה שלכם. כל מבנה, חומר ושיטת התקנה שונים, ולכן אל תסתמכו על המידע כאן בהחלטות של תכנון, ביצוע או בטיחות.

מקורות

  1. תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה רשומות (נוסח מעודכן)
  2. ת"י 2378 חלק 1: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 1 · 2012 [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
  3. ת"י 2378 חלק 3: קירות מחופים בקיבוע יבש מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 3 · 2010 [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
  4. מכון התקנים, בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה מכון התקנים הישראלי
  5. ת"י 414 (2023): עומסים במבנים, עומס רוח מכון התקנים הישראלי · ת"י 414 · 2023 [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
  6. ת"י 413 (2023): תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה מכון התקנים הישראלי · ת"י 413 · 2023 [לאמת: ברק (מספר, חלק ומהדורה)]
  7. בית המשפט המחוזי מרכז לוד, ת"א 28000-11-17, פסק דין מיום 27.5.2025 בית המשפט המחוזי מרכז לוד · 2025
  8. DIBt, ETA-06/0253: KEIL KH undercut anchor for natural stone DIBt · 2016
  9. DIBt, ETA-21/0139: DEKTON KEIL KH DIBt · 2021
  10. EOTA, Technical Reports: EN 1992-4:2018 ומסמך EAD 330499 לעוגנים בבטון EOTA
  11. EAD 090062-01-0404: kits for external wall claddings mechanically fixed ITEC / EOTA · EAD 090062-01-0404
  12. Cosentino, Technical Conditions for Facades (TCF) Cosentino
  13. Laminam, Technical guide for external facades (03-2021) Laminam · 2021
  14. fischer, wall holders FLH: fixed point and sliding point fischer
  15. BRANZ, Compatibility of aluminium and steel BRANZ
  16. Engineering ToolBox, Thermal expansion of metals Engineering ToolBox
  17. AIVC, rainscreen paper AIVC
  18. Influence of Horizontal and Vertical Barriers on Fire Development for Ventilated Facades (מקור מאומת חלקית) CROSBI
  19. Designing Buildings, Shop drawings Designing Buildings
  20. אדיט בע"מ, עיגון לחיפוי אבן מתוך ת"י 1872/2378, מצגת (מקור משני) אדיט בע"מ · 2018

מתלבטים לגבי שיטת הקיבוע?

שלחו חתך של הקיר, את חומר החיפוי ואת שלב הפרויקט. נבדוק מה צריך להכריע לפני הביצוע.

א׳ עד ה׳, 9:00 עד 19:00